Reply Speech to an Italian Capitaine

Reply Speech to an Italian Capitaine



Lyrics: Nathan Alterman
Translation: Uri Meir

Dark clouds overhanging, the wind going strong.
The job is now done, praise the lord!
We’ll toast Capitaine, let us bless capitaine,
We shall meet once again, and we’ll ford.

The path we have traveled does not have a name,
In the Lloyd’s capitaine it’s not noted.
But even if it is not there on the maps,
In the histories it might be quoted.

Yet this fleet that is small, and is shy and is grey,
Will be mentioned in novels and song.
It may be that of all capitaines capitaine,
You’ll be envied before very long.

Our young fellas toil shall be covered by night,
We shall bless it like blessing the bread.
For you’ve now seen just how from ships on the shore
Their people they carry and tread.

Let us bless then this cold, this very bold night!
Let us bless both the labor and fray!
Let us toast all the ships that are there capitaine,
Let us drink to the ships on the way!

Let us bless the young fellas who got the command
In the darkness they have set the course,
To be there at the place, to be there at the time,
Without map and against mighty force.

And of them we might tell a small history yet,
For the waves of the sea and the sky
See how in the Trafalgar battle we stand
For one single boat that will fly!

Dark clouds overhanging, the wind going strong.
We’re doing the job, praise the lord!
We’ll toast Capitaine, let us bless capitaine,
We shall meet once again, and we’ll ford.

Days will come, and then you at the table shall sit
With a meal and a bottle of wine.
You will smile, and a piece of tobacco shall spit
You will say, I’m too old for the brine.

I have seen quite a lot on the old rounded world
Yet I still quite recall and hail Mary,
How I got on that night to be wet as a fish,
On the beach near the bay that was scary.

We will then tell you how we have opened the gates.
They were opened a long time ago!
They were opened by this very group of young lads
Who were there on that night on the low.

You will laugh how the frigates did not help at all,
We were not even scared of the radar!
You will end what you say with Italian curse…
From the port we will look at the sea star.

T’will be so, and therefore on this very bold night!
Let us bless both the labor and fray!
Let us toast all the ships that are there capitaine,
Let us drink to the ships on the way!

עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן.

הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה, חֵי שָׁמַיִם!

נָרִים כּוֹס, קַפִּיטָן, שֶׁל בְּרָכָה, קַפִּיטָן.

עוֹד נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ עַל הַמַּיִם.

אַלְמוֹנִית, קַפִּיטָן, הִיא הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת,

וּבַלּוֹיְדִים אֵינָהּ מְפֻרְסֶמֶת.

אַךְ אִם אֵין הִיא כַּיּוֹם רְשׁוּמָה בַּמַּפּוֹת,

בַּהִיסְטוֹרְיָה אוּלַי הִיא נִרְשֶׁמֶת.

עַל הַצִּי הַלָּזֶה, הָאָפֹר, הַקָּטָן,

יְסֻפַּר עוֹד בְּשִׁיר וְרוֹמַנִים.

יִתָּכֵן כִּי בְּךָ, קַפִּיטָן, קַפִּיטָן

יְקַנְּאוּ עוֹד הַרְבֵּה קַפִּיטָנִים.

אֶת עֲמַל בַּחוּרֵינוּ סוֹד-לֵיל יַעֲטֹף,

אַךְ עָלָיו נְבָרֵךְ כְּעַל לֶחֶם.

הֵן רָאִיתָ כֵּיצַד מִסְּפִינוֹת אֶל הַחוֹף

הֵם נוֹשְׂאִים אֶת עַמָּם עֲלֵי שֶׁכֶם.

לְחַיֵּי זֶה הַלַּיְלָה הַקַּר וְאֵיתָן!

לְחַיֵּי הַסִּכּוּן וְהַפֶּרֶךְ!

לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת הַקְּטַנּוֹת, קַפִּיטָן!

לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ.

וּלְחַיֵּי בַּחוּרִים שֶׁקִּבְּלוּ הַפִּקּוּד

וּבָאֹפֶל כִּוְּנוּ אֶת הַשַּׁיִט,

לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן, לַמָּקוֹם הַיָּעוּד,

בְּלִי מַצְפֵּן וּמַפָּה, בְּלֵיל צַיִד.

גַּם בָּהֶם יְסֻפַּר עוֹד סִפּוּר מְסֻיָּם,

כִּי רוֹאִים גַּלֵּי-יָם וְרָקִיעַ

אֵיךְ עוֹמְדִים הֵם בִּקרב-טְרָפַלְגָּר שֶׁל הָעָם

עַל סְפִינָה בּוֹדְדָה – שֶׁתַּבְקִיעַ!

עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן.

הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית, חֵי שָׁמַיִם!

נָרִים כּוֹס, קַפִּיטָן, שֶׁל בְּרָכָה, קַפִּיטָן.

עוֹד נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ עַל הַמַּיִם.

יוֹם יָבוֹא – וְאַתָּה בְּזָוִית שֶׁל פֻּנְדָּק

תֵּשֵׁב, סָב, עַל בַּקְבּוּק שֶׁל קִיאַנְטִי.

וּתְחַיֵּךְ וְתִירַק חֲתִיכָה שֶׁל טַבָּק

וְתֹאמַר – כֵּן, חֶבְרַיָּה, זָקַנְתִּי.

כֵּן, רָאִיתִי רַבּוֹת בָּעוֹלָם הֶעָגֹל,

אַךְ אֶזְכֹּר עוֹד, חֵי סַנְטָה מָרִיָּה,

אֵיךְ נִרְטַבְתִּי בַּחֹשֶׁךְ כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל,

אוֹתוֹ לַיְלָה עַל חוֹף נַהֲרִיָּה.

וּנְסַפֵּר לְךָ אָז כִּי פְּתוּחִים הַשְּׁעָרִים.

כְּבָר מִזְּמַן נִפְתְּחוּ, חֵי שָׁמַיִם!

וּפָתְחָה אוֹתָם זוֹ חֲבוּרַת הַנְּעָרִים

שֶׁעָמְדָה אוֹתוֹ לַיְלָה בַּמַּיִם.

אָז תִּצְחַק: לֹא עָזְרוּ אֳנִיּוֹת-הַמַּשְׁחִית,

לֹא הִשְׁפִּיעַ הָרַדָּאר אֲפִלּוּ!

וּתְסַיֵּם אֶת פְּסוּקְךָ בִּקְלָלָה אִיטַלְקִית...

וְחוּצוֹת הַנָּמָל יַאֲפִילוּ.

כָּךְ יִהְיֶה! וְלָכֵן, אֶל מוּל רוּחַ אֵיתָן –

לְחַיֵּי הַסִּכּוּן וְהַפֶּרֶךְ!

לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת הַקְּטַנּוֹת, קַפִּיטָן!

לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ!